ראש ממשלת ישראל בשנים 1984–1986 ובשנים 1995–1996, חבר הכנסת הרביעית עד הכנסת ה-17, יושב-ראש מפלגת העבודה בשנים
1977–1992, 1995–1997 ו-2003–2005. ביוני 2007 נבחר לנשיא מדינת ישראל.
שמעון פרס נולד בשם שמעון פרסקי בשנת 1923 בווישנובה שבפולין (כיום בבלרוס), ובשנת 1934 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. הוא למד בבית הספר גאולה בתל אביב ובבית הספר החקלאי בבן שמן. בשנת 1940 היה ממייסדי קיבוץ אלומות ונבחר למזכיר תנועת הנוער העובד והלומד.
בשנת 1947 החל לעבוד עם דוד בן-גוריון ועם לוי אשכול במפקדת ההגנה בתפקיד אחראי כוח אדם ורכש. לאחר קום המדינה המשיך לעבוד במחיצתם, ובשנת 1949 התמנה לראש משלחת משרד הביטחון לארצות הברית, שעסקה ברכישת ציוד צבאי למדינת ישראל. בשנת 1953 התמנה למנהל הכללי של משרד הביטחון. בשנת 1955, לאחר שנודע כי נשיא מצרים ג'מאל עבד אל-נאצר חתם על עסקת נשק עם צ'כוסלובקיה, סייע פרס בקשירת יחסים דיפלומטיים קרובים עם צרפת, שראתה בנשיא מצרים אחראי במידה רבה למרד שפרץ נגד שלטונה באלג'יריה. יחד עם הרמטכ"ל משה דיין ובהנהגתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון תרם את חלקו בדיונים עם צרפת ובהכנות למבצע קדש.
בשנת 1959 נרתם פרס למשימת הקמת הכור הגרעיני בדימונה. הוא מילא תפקיד חשוב גם בפיתוח התעשייה הצבאית של ישראל ובקידום התפתחותה של התעשייה האווירית.
בשנת 1959 נבחר שמעון פרס לכנסת מטעם מפא"י והתמנה לתפקיד סגן שר הביטחון. בתפקיד זה כיהן עד שנת 1965. בשנת 1965, יחד עם בן-גוריון, משה דיין ואחרים, עזב את מפא"י, ולאחר מכן היה ממקימי מפלגת רפ"י והתמנה למזכירה הכללי.
בשנת 1969, לאחר הבחירות לכנסת השביעית, הקימה גולדה מאיר את ממשלתה ומינתה את פרס לשר (בלי תיק) האחראי לפיתוח כלכלי של השטחים שכבשה ישראל במלחמת ששת הימים. בדצמבר 1969 התמנה לשר העלייה והקליטה, ובשנה שלאחר מכן התמנה לשר התחבורה והתקשורת. בשנת 1974 מינתה אותו גולדה מאיר לשר ההסברה.
לאחר התפטרותה של גולדה מאיר גבר יצחק רבין על פרס בהתמודדות על הנהגת מפלגת העבודה, ובממשלה שהקים רבין בשנת 1974 שימש פרס שר הביטחון. בתפקיד זה פיקח על היערכות צה"ל מחדש לאחר מלחמת יום הכיפורים. בזמן כהונתו בתפקיד שר הביטחון נחתם הסכם הביניים עם מצרים, התקיים מבצע אנטבה ונפתחה הגדר הטובה בין ישראל ללבנון. בתקופת כהונתו הקימה תנועת גוש אמונים את היישוב הראשון ביהודה ושומרון – אלון מורה. בפברואר 1977 הפסיד פרס בהתמודדות מול רבין על הנהגת מפלגת העבודה, ואולם רבין התפטר באפריל 1977, ופרס התמנה ליושב-ראש המפלגה. בבחירות לכנסת התשיעית, בשנת 1977, המערך של מפלגת העבודה ומפ"ם נחל מפלה. לראשונה מאז כינון המדינה ניצחה בבחירות מפלגת חירות במסגרת הליכוד. עד שנת 1984 הנהיג פרס את מפלגתו באופוזיציה, ובתפקידו זה דאג לחזק את קשריה של מפלגת העבודה עם מפלגות סוציאליסטיות אחרות החברות באינטרנציונל הסוציאליסטי. בשנת 1978 נבחר לסגן נשיא האינטרנציונל הסוציאליסטי.
עקב חוסר הכרעה בין המערך לליכוד בבחירות לכנסת ה-11 הוקמה ממשלת אחדות לאומית. על פי הסכם הרוטציה בין שתי המפלגות, כיהן פרס בתפקיד ראש הממשלה בשנים 1984–1986, ומנהיג הליכוד יצחק שמיר שימש בשנים אלה ממלא מקום ראש הממשלה ושר החוץ. ההישג הגדול של פרס בתקופת כהונתו כראש הממשלה היה הצלת המשק הישראלי מאינפלציה חמורה של יותר מ-400% באמצעות תוכנית הייצוב הכלכלית. התוכנית השיגה את מטרותיה; בתוך חודשים ספורים נבלמה האינפלציה והמשק התייצב. בשנים 1986–1988 התחלפו שני המנהיגים בתפקידיהם.
באפריל 1987 הגיע פרס, ששימש אז שר החוץ, להסכם עם חוסיין מלך ירדן בדבר כינוס ועידה בין-לאומית לשלום במזרח התיכון – הסכם לונדון, אך הקבינט המדיני, שהליכוד והמערך יוצגו בו שווה בשווה, לא אישר את ההסכם הזה.
בשנת 1988, לאחר הבחירות לכנסת ה-12, הקים יצחק שמיר ממשלת אחדות לאומית ומינה את פרס לשר האוצר. במרץ 1990, עקב הקיפאון בתהליך השלום, פעל פרס בתיאום עם סיעת ש"ס להפלת הממשלה בהצעת אי-אמון. מהלך זה הוכתר בהצלחה, ואולם לאחר שנפלה הממשלה נכשל פרס בהקמת ממשלה חלופית, וביוני 1990 כונן שמיר ממשלה צרה ללא מפלגת העבודה.
בשנת 1992 הנהיגה מפלגת העבודה, לראשונה בישראל, בחירות פנימיות בהשתתפות כל חברי המפלגה (פריימריס). בפברואר 1992, בהתמודדות על ראשות המפלגה, ניצח יצחק רבין והחליף את פרס בהנהגת מפלגת העבודה. בבחירות לכנסת ה-13 הוביל רבין את מפלגת העבודה לניצחון, ובממשלה שהקים מינה את פרס לממלא מקום ראש הממשלה ולשר החוץ.
שיתוף הפעולה בין רבין לפרס קידם את תהליך אוסלו, ובספטמבר 1993 חתמו ישראל ואש"ף על הסכם הצהרת עקרונות, שנכללו בו הכרה הדדית בין ישראל ואש"ף והנהגת הסדרי ביניים לקראת הקמת ממשל עצמי לפלסטינים בעזה וביריחו. ב-10 בדצמבר 1994 קיבל שמעון פרס, יחד עם יצחק רבין ועם יו"ר אש"ף יאסר ערפאת, את פרס נובל לשלום.
לאחר רצח יצחק רבין ב-4 בנובמבר 1995 נתמנה פרס לראש הממשלה ולשר הביטחון. בבחירות הישירות הראשונות לראשות הממשלה, בשנת 1996, שנערכו בד בבד עם הבחירות לכנסת ה-14, ניצח בנימין נתניהו את פרס בהפרש קטן. באותה שנה כונן פרס את מרכז פרס לשלום, שנועד לקדם את יישום הסכמי השלום באמצעות שיתוף פעולה חברתי וכלכלי עם הפלסטינים.
ביוני 1997 נבחר אהוד ברק ליושב-ראש מפלגת העבודה. בשנת 1999, לאחר שברק גבר על נתניהו בבחירות הישירות לראשות הממשלה, שנערכו בד בבד עם הבחירות לכנסת ה-15, התמנה פרס לשר לשיתוף פעולה אזורי.
בשנת 2000, עקב התפטרותו של עזר ויצמן מכהונתו כנשיא המדינה, התמודד פרס על התפקיד, אך הפסיד למועמד הליכוד משה קצב.
בפברואר 2001 הביס אריאל שרון את ברק בבחירות הישירות לראשות הממשלה והזמין את מפלגת העבודה להצטרף לממשלתו. פרס, שכיהן אז בתפקיד יושב-ראש מפלגת העבודה בפועל, התמנה לסגן ראש הממשלה ולשר החוץ. בנובמבר 2002 עזבה מפלגת העבודה את הממשלה, ועמרם מצנע החליף את פרס בתפקיד יושב-ראש מפלגת העבודה. פרס המשיך לכהן בכנסת ה-16 באופוזיציה, ולאחר התפטרותו של מצנע מהנהגת המפלגה התמנה שוב ליושב-הראש שלה בפועל. בינואר 2005, לאחר ששותפיו של שרון לקואליציה עזבו את הממשלה, הצטרפה אליה מפלגת העבודה, ופרס התמנה למשנה לראש הממשלה ולשר לשיתוף פעולה אזורי.
בשנת 2005, לאחר ניצחונו של עמיר פרץ בבחירות לראשות מפלגת העבודה, העביר שמעון פרס את תמיכתו לראש הממשלה אריאל שרון, אשר הקים את מפלגת קדימה. בשנת 2006, לאחר הבחירות לכנסת ה-17, מינה אותו אהוד אולמרט למשנה לראש הממשלה ולשר לפיתוח הנגב והגליל.
ב-13 ביוני 2007 נבחר שמעון פרס לנשיא מדינת ישראל. בתפקיד זה הוא ניצל את מעמדו המיוחד ואת הכבוד שזכה לו ברחבי העולם כדי לקדם את האינטרסים המדיניים והכלכליים של מדינת ישראל ולשפר את תדמיתה בעולם. הוא גם עודד שיתוף פעולה בין ישראל למדינות אחרות בנושאי הגנת הסביבה ואנרגיה מתחדשת ופעל לקדם מחקר ופיתוח בתחומי המדע, בשיתוף הממשלה ומובילי מחקר ופיתוח בישראל. ההערכה הרבה שזכה לה הנשיא שמעון פרס באה לידי ביטוי גם בהענקת עיטורים יוקרתיים, ובראשם מדליית החירות הנשיאותית, שקיבל ביוני 2012 מנשיא ארצות הברית ברק אובמה. כהונתו נמשכה עד יולי 2014. בתום כהונת הנשיאות שב לעמוד בראש מרכז פרס לשלום.
שמעון פרס הלך לעולמו בכ"ה באלול תשע"ו, 28 בספטמבר 2016. הוא נקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל.
https://main.knesset.gov.il/about/commemoration/pages/peres.aspx